ב־27 באוקטובר 2026 בחרו אזרחי ישראל את 120 חברי הכנסת. הנה התמונה, צעד אחר צעד: מי קיבל כמה, מה המשמעות לממשלה הבאה ומה קורה עכשיו.
הסבר
כן. החוק לא דורש 61 תומכים כדי להקים ממשלה. הוא דורש שיהיו יותר תומכים ממתנגדים. ממשלה שנשענת על פחות מ־61 חברי כנסת נקראת ממשלת מיעוט.
בהצבעת האמון סופרים רק את המצביעים. מי שנמנע לא נספר, ולכן הנמנעים מורידים את הרף.
זה התנאי היחיד: מספר התומכים צריך להיות גדול ממספר המתנגדים. כך קובע חוק־יסוד: הממשלה.
כדי להפיל ממשלה באי־אמון צריך 61 חברי כנסת, וההצעה חייבת לכלול ממשלה חלופית.
לפי הגושים בבחירות האלה. קבעו לכל גוש אם הוא תומך, נמנע או מתנגד לממשלה שמציג גוש איזנקוט.
המחשה של כלל ההצבעה בלבד, לפי מספרי הגושים בספירה. היא אינה תחזית ואינה מעידה על כוונות המפלגות.
הסיעות בקואליציה מחזיקות 61 מושבים או יותר.
הקואליציה קטנה מ־61, וסיעות שאינן בממשלה מצביעות בעדה או נמנעות בהצבעות קריטיות.
הקואליציה קטנה מ־61, אבל המתנגדים מעטים עוד יותר כי חלק מהסיעות נמנעות.
כמעט כל ממשלות המיעוט נוצרו באמצע כהונה, כשסיעה עזבה את הקואליציה. הקו המקווקו הוא 61.
הממשלה היחידה בתולדות ישראל שנפלה בהצבעת אי־אמון, במה שכונה ״התרגיל המסריח״.
אחרי פרישת ש״ס בספטמבר 1993 נשענה על 56 חברי כנסת, ובינואר 1995, עם הצטרפות ייעוד, על 59. חד״ש ומד״ע תמכו בה מבחוץ.
הוקמה אחרי רצח רבין עם 59 חברי כנסת מהעבודה, מרצ וייעוד, ותמיכה מבחוץ של חד״ש ומד״ע.
התחילה עם 75 תומכים. ביולי 2000, אחרי פרישות על רקע ועידת קמפ דייוויד, נשענה על כ־30. ברק התפטר בדצמבר 2000.
הפכו לממשלות מיעוט אחרי פרישת שינוי, ונתמכו מבחוץ בידי סיעות שמאל עד שהעבודה הצטרפה.
ביולי 2025, אחרי יציאת יהדות התורה ופרישת שרי ש״ס, דיווחים תיארו את הקואליציה כנשענת על מיעוט בכנסת.
המכון הישראלי לדמוקרטיה: מחקרים מראים שממשלות מיעוט יציבות פחות מקואליציות רוב. מקורות: המכון הישראלי לדמוקרטיה ↖ · ממשלות מיעוט: הכלל או היוצא מן הכלל ↖ · ויקיפדיה · ממשלת מיעוט ↖ · חוק־יסוד: הממשלה ↖ · Euronews, יולי 2025 ↖
מסודרים לפי מספר המנדטים בספירת הקולות הרגילים. כל נקודה היא מושב.
לחצו על רשימות כדי לצרף אותן לקואליציה. המחשבון סופר מנדטים בלבד. הוא אינו מעיד על נכונות המפלגות לשבת יחד.
לפי חוק־יסוד: הממשלה, בפשטות. עד שתקום ממשלה חדשה, הממשלה הנוכחית ממשיכה לכהן כממשלת מעבר.
צילומים: ויקישיתוף, ברישיונות חופשיים.
דברים ששומעים בחדשות ולא תמיד מבינים. כל מושג בשורה אחת, ואם רוצים עוד, צעד אחר צעד.
ההסברים נכתבו מחדש בשפה פשוטה על בסיס מקורות רשמיים, ואינם ייעוץ משפטי. בכל מושג מופיעים המקורות.
מדריך לשיטת המשטר בישראל: הרעיונות שבבסיסה, החוקים שעיצבו אותה והוויכוח על חלוקת הכוח בין הרשויות.
שלושה מוסדות שלטוןחוקה אחת שטרם הושלמהמ־1948 ועד היום
120
חברי כנסת
הציבור בוחר רשימות, לא אנשים.
3.25%
אחוז החסימה
הרף לכניסה לכנסת מאז 2014, לעומת 2% קודם לכן.
7 מתוך 9
קולות לבחירת שופט לעליון
הדרישה בוועדה לבחירת שופטים מאז 2008, במקום 5.
8 מול 7
ההכרעה בבג״ץ 5658/23
בינואר 2024 בוטל תיקון עילת הסבירות.
שלושה מוסדות. תפקידים שונים. מוקדי כוח שמשפיעים זה על זה. בחרו מוסד במפה.
בישראל נהוג משטר פרלמנטרי: הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת. ראש הממשלה אינו נשיא שנבחר בבחירות נפרדות. בפועל, משמעת קואליציונית עלולה להקשות על הפיקוח הפרלמנטרי.
למקור על מבנה השלטון ↖בחרו נקודת מפנה וגלו מה היה הכלל, מה השתנה ולמה זה חשוב.
אין גרסה יחידה ומוסכמת של ״השיטה המקורית״. הבטחות היסוד, ההסדרים המשפטיים בראשית המדינה, הנוהג הפרלמנטרי והפסיקה המאוחרת הם נקודות מוצא שונות.
השוו בין תקופות ומוסדות. גם מה שנשאר חשוב לא פחות ממה שהשתנה.
״רפורמה״ היא אוסף משתנה של צעדים. הצעה, חוק ופסק דין אינם אותו דבר.
תמריצים מוסדיים הם כלי לניתוח. הם אינם הוכחה למניעיו של אדם.
ראש ממשלה עשוי לתת עדיפות לשימור הקואליציה, למימוש מדיניות ולהשפעה על מינויים. לחצים אלה עשויים להשפיע על הפשרות והנושאים שמגיעים לסדר היום הציבורי.
חברי הכנסת פועלים מול הבוחרים ומוסדות המפלגה. משמעת סיעתית ועסקאות קואליציוניות עשויות להתחרות בפיקוח בוועדות ובשיקול דעת אישי.
שופטים מביאים עמם גישות פרשניות וניסיון מקצועי. הליכי המינוי והתפיסות המשפטיות עשויים להשפיע על מגוון העמדות בבית המשפט.
אלה מסקנות ניתוחיות על מבנה המוסדות, ולא ממצאים על התנהלות פסולה. החלטה שאינה לרוחנו, זהות פוליטית או רקע דמוגרפי אינם כשלעצמם הוכחה להטיה.
היעזרו במאגר הרשמי לבדיקת הכהונה והפעילות הפרלמנטרית. יש להבחין בין רשימות מועמדים, הרכבי כנסת היסטוריים ותחזיות בחירות.
שאלון קצר לבדיקת ההבנה. התוצאות אינן נשמרות.
מקורות ראשוניים וניתוח שמסומן ככזה.
תאריך המחקר: 28 באוקטובר 2026. זהו מבוא עם נקודות היסטוריות נבחרות, ולא סקירה מלאה של הדין בישראל. החוק מ־2025 לשינוי בחירת השופטים קובע תחילה עם כינון הכנסת הבאה; הדוח המשפטי המצוטט מאוגוסט 2026 מתאר הליך משפטי שהיה תלוי ועומד אז. לא אומת פסק דין סופי מאוחר יותר באותו הליך. חלק מדפי הכנסת לא היו נגישים מסביבת המחקר, ולכן איננו מאשרים כאן את נוסח הדין המעודכן במלואו או את זהות בעלי התפקידים הנוכחיים. התוכן הוא מהדורה מתוארכת ואינו מתעדכן אוטומטית. קישורים מסוימים מובילים לתרגומים או למחקר באנגלית; לצורך שימוש משפטי יש לעיין בנוסח העברי המחייב.
המדריך מתמקד במוסדות החוקתיים הארציים מאז הקמת המדינה. הרקע העות׳מאני והמנדטורי, הכיבוש ומערכות המשפט הצבאי, סמכויות חירום, בתי דין דתיים וההיסטוריה של זכויות מיעוטים מחייבים דיון נפרד ואינם נסקרים כאן במלואם. אנו מבחינים בין אירועים משפטיים, ניתוח מוסדי וטיעונים. טענות נבחנות לפי הראיות; הצגת עמדות שונות אינה מלמדת שיש להן בסיס עובדתי שווה. איננו מעניקים לאדם או לרשות ״ציון הטיה״ מספרי.