הסבר
ממשלת מיעוט: אפשר בלי 61?
כן. החוק לא דורש 61 תומכים כדי להקים ממשלה. הוא דורש שיהיו יותר תומכים ממתנגדים. ממשלה שנשענת על פחות מ־61 חברי כנסת נקראת ממשלת מיעוט.
בהצבעת האמון סופרים רק את המצביעים. מי שנמנע לא נספר, ולכן הנמנעים מורידים את הרף.
זה התנאי היחיד: מספר התומכים צריך להיות גדול ממספר המתנגדים. כך קובע חוק־יסוד: הממשלה.
כדי להפיל ממשלה באי־אמון צריך 61 חברי כנסת, וההצעה חייבת לכלול ממשלה חלופית.
נסו: מי מצביע איך בהצבעת האמון?
לפי הגושים בבחירות האלה. קבעו לכל גוש אם הוא תומך, נמנע או מתנגד לממשלה שמציג גוש איזנקוט.
ההדמיה משתמשת בתמונת המנדטים שבנתוני הבחירות. בחרו כיצד כל מחנה מצביע כדי לבדוק תרחישים.
טוען את נתוני המושבים להדמיה…
המחשה של כלל ההצבעה בלבד, לפי מספרי הגושים בספירה. היא אינה תחזית ואינה מעידה על כוונות המפלגות.
הסיעות בקואליציה מחזיקות 61 מושבים או יותר.
הקואליציה קטנה מ־61, וסיעות שאינן בממשלה מצביעות בעדה או נמנעות בהצבעות קריטיות.
הקואליציה קטנה מ־61, אבל המתנגדים מעטים עוד יותר כי חלק מהסיעות נמנעות.
ממשלות מיעוט בישראל
כמעט כל ממשלות המיעוט נוצרו באמצע כהונה, כשסיעה עזבה את הקואליציה. הקו המקווקו הוא 61.
- ממשלת שמיר
הממשלה היחידה בתולדות ישראל שנפלה בהצבעת אי־אמון, במה שכונה ״התרגיל המסריח״.
- ממשלת רבין השנייה
אחרי פרישת ש״ס בספטמבר 1993 נשענה על 56 חברי כנסת, ובינואר 1995, עם הצטרפות ייעוד, על 59. חד״ש ומד״ע תמכו בה מבחוץ.
- ממשלת פרס
הוקמה אחרי רצח רבין עם 59 חברי כנסת מהעבודה, מרצ וייעוד, ותמיכה מבחוץ של חד״ש ומד״ע.
- ממשלת ברק
התחילה עם 75 תומכים. ביולי 2000, אחרי פרישות על רקע ועידת קמפ דייוויד, נשענה על כ־30. ברק התפטר בדצמבר 2000.
- ממשלות שרון
הפכו לממשלות מיעוט אחרי פרישת שינוי, ונתמכו מבחוץ בידי סיעות שמאל עד שהעבודה הצטרפה.
- ממשלת נתניהו
ביולי 2025, אחרי יציאת יהדות התורה ופרישת שרי ש״ס, דיווחים תיארו את הקואליציה כנשענת על מיעוט בכנסת.
המכון הישראלי לדמוקרטיה: מחקרים מראים שממשלות מיעוט יציבות פחות מקואליציות רוב. מקורות: המכון הישראלי לדמוקרטיה ↖ · ממשלות מיעוט: הכלל או היוצא מן הכלל ↖ · ויקיפדיה · ממשלת מיעוט ↖ · חוק־יסוד: הממשלה ↖ · Euronews, יולי 2025 ↖